ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ב - משא ומתן הלכה ב

משא ומתן הלכה ב:



אַחַר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכוּ' לִלְמֹד וְכוּ' (שָׁם סִימָן קנה). וְזֶה כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל כִּי צָרִיךְ לִלְמֹד אַחַר הַתְּפִלָּה כְּדֵי לִקְנוֹת חַיִּים כוּ'. וְאַחַר-כָּךְ יֵלֵךְ אֶל הַמַּשָּא וּמַתָּן. כִּי כָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה וְכוּ':



כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשָּא וּמַתָּן אַחַר הַלִּמּוּד כְּדֵי לָתֵת נַיְחָא לְהַמֹּחִין שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִתְיַגְּעִין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּפֵרוּשׁ (בְּסִימָן לה) שֶׁמַּשָּא וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁהִוא נַיְחָא לְהַמֹּחִין כִּי צָרִיךְ לָתֵת דַּוְקָא נַיְחָא לְהַמֹּחִין כְּשֶׁמִּתְיַגְּעִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר גּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים. כִּי כְּשֶׁחוֹשֵׁב הַרְבֵּה בְּשִׂכְלוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם נַיְחָא אֲזַי אֵין הַמֹּחַ שֶׁהוּא כְּלִי הַשֵּכֶל יָכוֹל לְקַבֵּל רֹב אוֹר הַשֵּכֶל. וְאָז נִתְקַלְקֵל מֹחוֹ לְגַמְרֵי וְיָכוֹל לָצֵאת מִשִּכְלוֹ וְזֶה בְּחִינַת כָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין כוּ', סוֹפָהּ בְּטֵלָה. כִּי בָּא לִבְחִינַת בִּטּוּל, כִּי אֵין הַכֵּלִים יְכוֹלִים לְקַבֵּל רֹב עֵסֶק הַתּוֹרָה. וְהָרִבּוּי אוֹר גּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים. וַאֲזַי יוֹצֵא הַשֵּכֶל מִן הַצִּמְצוּם וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי. וַאֲזַי נִתְקַלְקֵל וְנוֹפֵל מֹחוֹ לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַמֹּחִין כְּשֶׁיְּכוֹלִין לְקַבֵּל הַשֵּכֶל וּלְצַמְצְמוֹ בְּתוֹכוֹ. וְזֶהוּ, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. כִּי כְּשֶׁהַשֵּכֶל נִסְתַּלֵּק לִבְחִינַת בִּטּוּל מֵחֲמַת שְׁבִירַת הַכְּלִי עַל-יְדֵי רִבּוּי אוֹר. אֲזַי מִזֶּה נִתְהַוֶּה הַקְּלִפּוֹת, כַּמּוּבָא וְזֶהוּ, וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכַנִּרְאֶה בַּחוּשׁ. כִּי כְּשֶׁהַמֹּחַ נִתְיַגֵּעַ מְאֹד וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שׁוּם נַיְחָא אֲזַי יוּכַל לְהִתְעַכֵּר וּלְהִתְקַלְקֵל לְגַמְרֵי. וְעַל-יְדֵי הַבִּלְבּוּל הַדַּעַת יָכוֹל חַס וְשָׁלוֹם, לִגְרֹר עָווֹן עַל-יְדֵי זֶה. וְזֶה שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ אִסּוּר זֶה אֵצֶל הַמַּשָּא וּמַתָּן. כִּי אִסּוּר הַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה הוּא גַּם-כֵּן בְּחִינַת זוֹ. כִּי כְּשֶׁמַּזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם נִמְצָא שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל שֶׁהוּא חֵי הַחַיִּים וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. עַל-כֵּן אֵין לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם כִּי אִם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁאָז יֵשׁ כֵּלִים וּמִדּוֹת לְקַבֵּל הַחַיִּים. וְאַף שֶׁהַשֵּׁם בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם אַף-עַל-פִּי-כֵן זֶה יָדוּעַ. כִּי יֵשׁ כֵּלִים לְכֵלִים וְצִמְצוּם לְצִמְצוּם, וּמַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לִכְלִי בִּבְחִינָה עֶלְיוֹנָה עֲדַיִן בַּבְּחִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא בְּחִינַת אוֹר פָּשׁוּט בְּלִי כְּלִי וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צִמְצוּם וּכְלִי אַחֵר לְקַבְּלוֹ. וְעַל-כֵּן אָסוּר לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַדּוֹ כִּי אִם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁשְּׁאָר הַתֵּבוֹת נַעֲשִׂין כְּלִי לְקַבֵּל הָאוֹר כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁמַּזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה בְּלֹא תּוֹרָה וּתְפִלָּה אֲזַי הִיא בְּחִינַת רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם לְכִבּוּי הַנֵּר. וְעַל-כֵּן חָמוּר יוֹתֵר הַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה מִבְּרָכָה לְבַטָּלָה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה בְּחִינַת סוֹפָהּ בְּטֵלָה הַנַּ"ל, שֶׁגּוֹרֵם בִּטּוּל הַנַּ"ל הַיְנוּ קִלְקוּל הַכֵּלִים כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל מָקוֹם שֶׁהַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם מְצוּיָה מִיתָה מְצוּיָה. כִּי הִיא הֵפֶךְ קְרִיאַת הַחַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים הַנַּ"ל. כִּי זֶה נַעֲשֶׂה דַּוְקָא עַל-יְדֵי הַמִּדּוֹת וְהַכֵּלִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְהַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה הִיא הֵפֶךְ מִזֶּה כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁהוּא כְּדֵי לִשְׁמֹר הַכֵּלִים שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ כַּנַּ"ל צָרִיךְ לִזָּהֵר אָז מֵהַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה שֶׁהִיא פְּגַם וְקִלְקוּל הַכֵּלִים כַּנַּ"ל:



קְצָת רָאשֵׁי פְּרָקִים מֵהִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם וּבְצִיעַת הַפַּת הֲלָכָה ב:



עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה. וְזֶה חָמֵץ וּמַצָּה. נְטִילַת יָדַיִם כְּדֵי לַהֲרִימָן בִּבְחִינַת נִשָּא לְבָבֵנוּ וְכוּ' כְּדֵי לְקַבֵּל לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם. עַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַרְהֵר תְּשׁוּבָה קֹדֶם הָאֲכִילָה בְּחִינַת אֲנָחָה. וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן-בְּפֻרְקְנָא בַּתְרָאָה מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אֲבָל אָז הָלְכוּ בִּמְנוּסָה, כִּי הָיָה עֲדַיִן רָשׁוּת פַּרְעֹה עֲלֵיהֶם עַל-כֵּן אָכְלוּ מַצָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק כוּ'. צָרִיךְ לִלְמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן בִּבְחִינַת עֵסֶק הַתּוֹרָה. הָאֲכִילָה הִוא בְּחִינַת לִמּוּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ. כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים הֵפֶךְ הַחַיִּים. הַשֻּׁלְחָן הוּא שֻׁלְחַן מְלָכִים אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ הַנְּטִילָה בְּמַיִם בְּחִינַת חֶסֶד בְּחִינַת מִקְוֵה מַיִם. רְבִיעִית בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת ד וְנַעֲשֶׂה ה הַדַּעַת, בְּחִינַת רְבִיעִית הַהִין. כְּלִי וְכֹחַ גַּבְרָא אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בְּיָדָיו צָרִיךְ לִטֹּל וּלְהֵפֶךְ הַמַּאֲכִיל אֵין צָרִיךְ עֶשֶׂר תֵּבוֹת בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא, וְגַם צָרִיךְ לֶאֱחֹז בְּעֶשֶׂר הָאֶצְבָּעוֹת כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת. גְּדוֹל הַמְסֻבִּין בּוֹצֵעַ. עַל-יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת נִשְׁלָם הַדַּעַת:



הלכות מַשָּא וּמַתָּן הֲלָכָה ג לֹא נוֹדָע לָנוּ אַיֵּה:





(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ב - משא ומתן הלכה ב)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה