ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ב - ברכות הראיה ושאר ברכות פרטיות הלכה ג

ברכות הראיה ושאר ברכות פרטיות הלכה ג:



עִנְיַן בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ:



עִקַּר שֶׁהֶחֱיָנוּ בָּרְגָלִים. כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא. וַחֲכָמִים הוֹסִיפוּ עוֹד אֲפִלּוּ אַ פְּרִי חָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא אֲנָא אַקַרָא חַדְתָּא נַמִי אַמִינָא זְמַן. וְכֵן עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשְּמָחוֹת מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ:



כִּי אִיתָא בַּמַּאֲמָר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים שֶׁל רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ד) שֶׁעַל-יְדֵי יוֹם-טוֹב נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ. שֶׁהַיּוֹם-טוֹב קוֹרֵא וּמַכְרִיז אֶת הָרָצוֹן שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ וְאֵין חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל וּכְלָל עַיֵּן שָׁם. וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחַת יוֹם-טוֹב וְכוּ' עַיֵּן שָׁם:



וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁמְּבָרְכִין בְּיוֹם-טוֹב אַחַר הַקִּדּוּשׁ, אַחַר שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת הַיּוֹם-טוֹב בִּבְחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאוֹמְרִין בַּקִּדּוּשׁ. כִּי עִקַּר הַמִּקְרָא קֹדֶשׁ הוּא עַל-יְדֵי זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז עָשָׂה עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. וּלְזִכְרוֹן אוֹתָן הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ אָז בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, אָנוּ עוֹשִׂין הַיָּמִים טוֹבִים, וְעַל-יְדֵי זֶה הֵם בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם קוֹרְאִין וּמְגַלִּין אֶת הָרָצוֹן עַל-יְדֵי הָאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּאוֹתָן הַזְּמַנִּים בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְעַיֵּן הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל וְתָבִין הַדְּבָרִים הֵיטֵב. וְעַל-כֵּן בְּיוֹם-טוֹב אַחַר הַקִּדּוּשׁ אָנוּ מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה, כִּי הַבְּרָכָה זוֹ שַׁיֶּכֶת שַׁפִּיר לְיוֹם-טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן. וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחַת יוֹם-טוֹב כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְכוּ', כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא רַק עַל -יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כִּי כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, אֲזַי יֵשׁ חִיּוּת כִּי אֲזַי הַחַיִּים חַיִּים. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה וְנֹטֶה אַחַר חָכְמוֹת הַטֶּבַע אֵין חַיָּיו חַיִּים. כִּי אֵין לוֹ שׁוּם נַחַת רוּחַ, מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בְּלִי ה' יִתְבָּרַךְ וּבְלִי הַשְׁגָּחָה. כִּי הָעוֹלָם מָלֵא יִסּוּרִים, וּמִי שֶׁהוּא מַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, אָז יֵשׁ לוֹ חַיִּים, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ טוֹבָה בְּוַדַּאי טוֹב, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם לְהֵפֶךְ גַּם-כֵּן טוֹב. כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד . וְאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק הַכֹּל טוֹב מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מִי שֶׁהוּא כּוֹפֵר חַס וְשָׁלוֹם וְתוֹלֶה הַכֹּל בְּחִיּוּב הַטֶּבַע וּכְאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג עַל-פִּי טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם אֵין חַיָּיו חַיִּים כְּלָל. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ, תֵּכֶף אֵין לוֹ חַיִּים כְּלָל כִּי אֵין לוֹ בַּמֶּה לְנַחֵם עַצְמוֹ. וְגַם כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה אֵינָם כְּלוּם, כְּשֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַתַּכְלִית הַטּוֹב. אֲבָל כְּשֶׁמַּאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מְנַחֵם עַצְמוֹ שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַחַיִּים הוּא רַק כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בְּיוֹם-טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת תָּלוּי רַק בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם-טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כִּי עַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ חִיּוּת וְחַיָּיו חַיִּים כַּנַּ"ל:



וְכֵן עַל כָּל דְּבַר שִׂמְחָה הַבָּאָה לְאָדָם כְּגוֹן פְּרִי חָדָשׁ אוֹ מַלְבּוּשׁ וְכֵלִים חֲדָשִׁים וְכַיּוֹצֵא מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ וְכוּ', כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל רַק עַל-יְדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמֵאַחַר שֶׁהַכֹּל רַק עַל-יְדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי יֵשׁ שִׂמְחָה וְחִיּוּת כַּנַּ"ל, כִּי אִם לָאו אֵין שִׂמְחָה וְחִיּוּת כְּלָל אֲפִלּוּ מִן הַטּוֹבָה. כִּי הִיא טוֹבָה עוֹבֶרֶת וְאֵין לָהּ שׁוּם קִיּוּם כְּלָל. רַק כְּשֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהוּא עַל-יְדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אֲזַי יֵשׁ שִׂמְחָה עַל שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מַגְדִּיל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ עִמָּנוּ. וַאֲזַי הַחַיִּים חַיִּים. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְגַלִּין אֶת הָרָצוֹן וּמְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל זֶה. לְהוֹרוֹת וּלְגַלּוֹת שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן. וְזֶהוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְכוּ' לַזְּמַן הַזֶּה. שֶׁבָּא שִׂמְחָה חֲדָשָׁה שֶׁאָנוּ תּוֹלִין הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְבָרְכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ חִיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ. כִּי עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִין עַל הַטּוֹבָה וּמְבָרְכִים וּמוֹדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל-כֵּן עַתָּה יֵשׁ לָנוּ חִיּוּת. כִּי עַתָּה חַיִּים חַיִּים כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן בְּהַבְּרָכָה עַצְמָהּ אָנוּ מַזְכִּירִין זֹאת. וְזֶהוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְכוּ' לַזְּמַן הַזֶּה כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת תָּלוּי בָּזֶה שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל:


(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ב - ברכות הראיה ושאר ברכות פרטיות הלכה ג)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים