ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ב - ברכת המזון הלכה ב

ברכת המזון הלכה ב:



זִמּוּן בִּשְׁלֹשָׁה וְאָז צְרִיכִין כּוֹס כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר וְכַמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁעִקַּר הַכּוֹס בִּשְׁלֹשָׁה:



עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְכוּ' (בְּסִימָן מז לִקּוּטֵי חֵלֶק א) שֶׁעַל-יְדֵי שְׁבִירוֹת תַּאֲוַת אֲכִילָה הוּא זוֹכֶה לֶאֱמֶת וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכִי לֹא אֶשָּא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וְהֵן מְדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי שְׁבִירוֹת תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁהִוא בְּחִינַת שֶׁמְּדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה, עַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁהִוא בְּחִינַת אֱמֶת כַּמּוּבָא. וְעַל-יְדֵי זֶה מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵאֱמֶת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:



וְהִנֵּה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִוא בִּבְחִינַת נְשִׂיאַת פָּנִים, בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל מִצְוָה זוֹ שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכִי לֹא אֶשָּא פָּנִים וְכוּ'. וְעִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּשְׁלֹשָׁה, כִּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי אֱמֶת, בְּחִינַת תְּלַת אֲבָהָן שֶׁיַּעֲקֹב כָּלוּל מִשְּׁלָשְׁתָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא דְּקָאִים עַל פְּתוֹרָא נִכְנַעַת כַּמּוּבָא. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל-יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּכְשֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל אֲזַי נִכְנַעַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי אֱמֶת הוּא הֵפֶךְ תַּאֲוַת אֲכִילָה כַּנַּ"ל וְכַמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שָׁלֹשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי אֱמֶת נִכְנָע תַּאֲוַת אֲכִילָה וְאָז עִקַּר שְׁלֵמוּת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּבְחִינַת וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁהִוא בְּחִינַת אֱמֶת מִשָּׁם מְקַבֵּל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַשֶּׁפַע וּמִשָּׁם וְהִלַּלְתֶּם וְכוּ'. וְזֶהוּ שֶׁעִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא נִתְקַן עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְכוּ'. כִּי זֶהוּ עִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל-יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִין אִמְרֵי שֶׁפֶר עַל-יְדֵי אֱמֶת שֶׁהִוא בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת הַכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּשְׁלֹשָׁה, כִּי הַכּוֹס הִוא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ. וְהִוא בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִוא גַּם-כֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו בּוֹ בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'. כִּי עִקַּר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הָעֵינַיִם אֵלּוּ כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן מֵ"ם בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) גַּם עַל-יְדֵי זֶה יוּכַל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שִׁנּוּי הַטֶּבַע וְזֶה בְּחִינַת הַכּוֹס שֶׁהִוא בְּחִינַת מַלְכוּת. הַיְנוּ הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע כַּמּוּבָא, כִּי עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ גַּם-כֵּן בְּחִינַת שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן דְּאוֹרַיְתָא כְּנֶגֶד בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁכָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת כַּנַּ"ל:



וּבָזֶה נָכוֹן דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ, בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב תִּקְּנוּ עַל הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ מַהוּ הַשַּׁיָּכוּת שֶׁל בִּרְכַּת הַקְּבוּרָה לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְעַל-פִּי הַנַּ"ל מְקֻשָּׁר הֵיטֵב כִּי סִיֵּם רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל סִיּוּם הַפָּסוּק הַנַּ"ל וַאֲכַלְתֶּם וְכוּ'. וְהִלַּלְתֶּם וְכוּ'. שֶׁמְּסַיֵּם, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת אֱמֶת נִצּוֹלִין מִבּוּשָׁה, כִּי אֱמֶת הִוא בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין וְעַל-יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִבּוּשָׁה שֶׁהִוא גַּם-כֵּן כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַתָּה נָכוֹן מְאֹד הִתְקַשְּׁרוּת הַבְּרָכָה וְהוֹדָאָה שֶׁעַל הַקְּבוּרָה לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן כִּי זֶה מְבֹאָר שֶׁהַקְּבוּרָה הִוא כִּסּוּי וְתִקּוּן עַל הַבּוּשָׁה שֶׁל הַמֵּת שֶׁמִּתְבַּזֶּה בֵּין הַחַיִּים וְעַל-יְדֵי הַקְּבוּרָה מְכַסִּין עַל בּוּשָׁתוֹ, כִּי הַקְּבוּרָה הִוא כְּבוֹד הַמֵּת תִּקּוּן הַבּוּשָׁה וְעַל-כֵּן שַׁיָּכָה שַׁפִּיר לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִוא בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ נִצּוֹלִין מִבּוּשָׁה כַּנַּ"ל. גַּם בְּרוּחָנִיּוּת הַקְּבוּרָה הִוא הֲשָׁבַת הַנְּפָשׁוֹת לְנַרְתְּקָן לַמָּקוֹר שֶׁנֶּחְצְבוּ מִשָּׁם כַּיָּדוּעַ. וְזֶה נַעֲשֶׂה גַּם-כֵּן עַל-יְדֵי תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל-יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין נְפָשׁוֹת הַמְגֻלְגָּלִין וּמְשִׁיבִים אוֹתָן לִמְקוֹרָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְבוּרָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ יָדוּעַ שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַקְּבוּרָה הִוא קְבוּרָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְעַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁעַל-יָדָהּ נִתְעוֹרֵר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. אֲזַי מִתְתַּקְּנִין וְחוֹזְרִין לִמְקוֹרָן בִּבְחִינַת קְבוּרַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל גַּם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִוא בְּחִינַת אֱמֶת הִוא בְּחִינַת חַיִּים, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. שֶׁעַל-כֵּן נִקְרָא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים, עַיֵּן שָׁם. וְהַקְּבוּרָה הִוא גַּם-כֵּן בְּחִינַת חַיִּים, כִּי הַמֵּת שֶׁנִּפְטַר זוֹכֶה לְחַיִּים עַל-יְדֵי הַקְּבוּרָה שֶׁהִוא תִּקּוּנוֹ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מִתְבַּלֶּה הַזֻּהֲמָא וְיִזְדַּכֵּךְ גּוּפוֹ וְיִזְכֶּה עַל-יְדֵי זֶה לִחְיוֹת בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. נִמְצָא, שֶׁהַקְּבוּרָה הִוא חַיִּים מַמָּשׁ וּמֵחֲמַת כָּל הַנַּ"ל תִּקְּנוּ בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב עַל הַקְּבוּרָה אֵצֶל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ"ל בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן:



שַׁיָּךְ לְעֵיל:



וְעַל-כֵּן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן צָרִיךְ זִמּוּן לְהַזְמִין הַקְּדֻשָּׁה כַּמּוּבָא, כִּי אָנוּ רוֹצִים לְעוֹרֵר כָּאן קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם אֲפִלּוּ בְּחוּץ-לָאָרֶץ, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר, בְּכַמָּה מַאֲמָרִים וְכָאן אָנוּ עוֹשִׂים וּמְעוֹרְרִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִוא בְּחִינַת אֱמֶת. וְעַל-יְדֵי הַכּוֹס שֶׁנּוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הַזְמָנָה כְּדֵי לְהַזְמִין הַקְּדֻשָּׁה חֲדָשָׁה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין וּמְעוֹרְרִין עַתָּה, הַיְנוּ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנַּעֲשֶׂה כָּאן כַּנַּ"ל:





(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ב - ברכת המזון הלכה ב)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה